"מה עליי לעשות עם חיי?" שאלה זו כנראה נפוצה כפי שהיא מבלבלת, ונושאת משמעות רבה עבור אנשים רבים. היא עולה לעיתים קרובות בגיל ההתבגרות, מלווה אנשים אל תוך הבגרות, ואף עשויה לצוץ מחדש הרבה אחרי שהקריירה כבר מבוססת.
עבור מנהיג הון סיכון ותיק ואסטרטג השקעות גלובלי רמי ברכה – השאלה פחות עוסקת בתשובה אחת ויותר באופן שבו אנשים ניגשים לעצם החיפוש. זהו תהליך המעוצב על ידי התבוננות פנימית, התאמה מחדש, ונכונות לאתגר הנחות מוקדמות במקום ללכת במסלול קבוע.
מיתוס הבהירות המוקדמת
רמי מציין כי רק אחוז קטן יחסית מהאנשים גדלים עם תחושת כיוון ברורה. רובם נמשכים לתפקידים יחסית ברורים שהם יכולים לדמיין ולתאר בקלות כבר מגיל צעיר, כולל מקצוע הרפואה, אווירונאוטיקה או תעשיית הבידור.
עבור רוב האנשים האחרים, התהליך מוגדר הרבה פחות. ובכל זאת, החברה עדיין דוחפת לקבל החלטות מוקדמות, לעיתים עוד לפני שלאנשים יש הבנה אמיתית של תחומי העניין שלהם או של מגוון המסלולים האפשריים. מצב זה מוביל לא פעם לכך שאנשים מתחייבים לנתיבים מסוימים עוד לפני שהם מוכנים לכך.
הסכנות שבבחירות “בטוחות”
בלחץ, רבים נוטים לפנות לתחומים צפויים ומקובלים חברתית, כגון משפטים, פיננסים ועסקים. אמנם, אין שום פגם מהותי בבחירה במסלולים הללו. אחרי הכול, הם מציעים מבנה ותחושת ביטחון.
אבל הבעיות מתעוררות כאשר הבחירה הופכת לאוטומטית במקום מודעת ומכוונת. מסלול שנבחר מטעמי פרקטיות עדיין יכול להוביל לסיפוק, אך רק אם הוא ממשיך להתאים לאדם ההולך בו.
כאשר אנשים משקיעים זמן, מאמץ וזהות בכיוון מסוים, קשה להם להתרחק ממנו. אנשים נוטים להשוות שינוי לכישלון, כאילו עצם שינוי המסלול מבטל את כל מה שנעשה עד כה. תפיסה זו משאירה רבים נעולים בתפקידים שכבר אינם מתאימים להם.
אבל רמי ברכה מאמין כי הערכה מחדש אינה בהכרח נסיגה לאחור. למעשה, היא יכולה להיות התאמה קריטית באמצע הקריירה של אדם. גם הוא עצמו ביצע מעברים משמעותיים בחייו המקצועיים, תוך מעבר בין תעשיות שונות ובניית המשך על בסיס הניסיון הקודם שלו, במקום לנטוש אותו.
כאשר ההצלחה אינה מספקת
אחת האמיתות הלא נוחות שאנשים רבים נתקלים בה היא ההגעה בדיוק למה ששאפו אליו, רק כדי לגלות שזה לא מביא את הסיפוק שציפו לו. מטרות שנקבעו מוקדם מדי עשויות לשקף מודעות עצמית מוגבלת יותר מאשר ייעוד אמיתי. התוצאה היא סוג של הצלחה שמרגישה לא שלמה. אף על פי שתארים נרכשים ואבני דרך מושגות, השאלה הבסיסית נותרת ללא מענה.
ייעוד הוא מסע שאינו נגמר
עבור רמי , הרעיון של ייעוד כיעד קבוע הוא מוטעה. הוא מעדיף להתייחס אליו כאל חקירה מתמשכת ומתפתחת. כאשר משהו מתאים לשלב אחד בחיים ואינו מתאים לשלב אחר, אין לראות בכך פגם בתהליך, אלא דווקא ביטוי של צמיחה.
רמי מאמין כי הישארות פתוחים לשינוי מאפשרת לאנשים לחדד את הכיוון שלהם במקום להישאר קשורים להחלטות מיושנות. במקום לראות בייעוד משהו שמגלים פעם אחת ונאחזים בו לנצח, הוא מעודד אותנו להתייחס אליו כאל דבר שחוזרים אליו, בוחנים אותו ומעצבים אותו מחדש לאורך הזמן.
קרדיט תמונה: רמי ברכה
