חליוה

באגירה – סיפורו של עסק חדרתי

באגירה – סיפורו של עסק חדרתי

סיפורו של עסק חדרתי,

כשנכנסתי לחנות הקטנה בפעם הראשונה לא האמנתי שאמצא בה כזה סיפור. טלנובלה עסקית של משברים והצלחות, בעלים מנוסה מול שוק תחרותי ואכזר, ושני אנשים מיוחדים – עם קשר שיוצא מגדר הרגיל.

זיו אלשטיין, 38. הפנים המופנמות שמולי לא מסגירות את הסיפור שמאחוריהן. הוא מקבל את פניי בכניסה לחנות בעודו סוחב שקי בונזו לחתולים במשקל 20 קילו.
"כבר איתך, בדיוק הגיעה סחורה", הוא אומר בעודו מתזז מערימות הסחורה שנפרקה בחוץ אל המדפים העמוסים שבחנות.
"באגירה" – חנות לציוד ומזון לבעלי חיים, קטנה, לא בולטת מדי, לא מתיימרת ולא ממוסחרת כמו כל רשתות הזכיינות שצצות מסביב כמו פטריות אחרי הגשם בשנים האחרונות.
"פעם בכל חדרה היו 4 חנויות לציוד חיות," אומר אלשטיין, "היום רק ברחוב שלי יש 6-7 חנויות ובכל העיר הכמות כפולה."

כמה הענף הזה תחרותי?
"הענף הזה תחרותי מאוד, 14 חנויות רק אצלנו בעיר. איפה פרדס חנה כרכור, בנימינה וכל היישובים בסביבה? גם שם אותו הדבר. צעירים חיים באשליה שעושים פה כסף. כולם פותחים חנויות בלי שום ידע מוקדם ועם מחירים נמוכים עד גיחוך. זה מחזיק במשך כמה חודשים עד שהעסק מתחיל להפסיד."

ואיפה אתה בכל התחרות הזו? איך זה משפיע עליכם?
"תראה, החנות שלנו פתוחה 4 שנים. אז היו זמנים שונים, פחות חנויות ויותר הכנסה. כל פעם שנפתחת איזו חנות חדשה אנחנו אוכלים אותה. למשך חודשיים שלושה העבודה יורדת, אבל אחר כך זה מתאזן."

האנשים חוזרים אליך בסוף.
"כן. בסופו של דבר אנשים מחפשים שהמוכר שלהם יהיה שירותי ומקצועי. צעירים שלא מבינים מספיק ומוכרים בזול יצליחו למשך זמן קצר, אבל ברגע שאין לך את הידע הנכון שאתה צריך להעביר ללקוח, הניסיון הזה עושה את ההבדל."

ועוד איזה ניסיון. זיו בתחום שיווק המזון לבעלי חיים שנים לפני שפתח את "באגירה". לפני כן עבד כנהג בחברת "מאיה", שם רכש ידע רב על סוגי הבונזו, המרכיבים, האיכות ודברים נוספים.
עבודה זו הייתה בסיס לפתיחת חנות מצליחה. אלשטיין מספר על סוכני מכירות איתם היה מיודד שמיד פנו אליו כשפתח את החנות והציעו לי מחירים מיוחדים, זכר לעבודתו במאיה.

אבל, יש דבר אחד שכל מוכר בחנות חיות חייב. משהו שבלעדיו אין לו סיכוי לשרוד בתחום הזה:
אהבה לחיות. כשנשאל זיו אם הוא מגדל כלבים או חתולים בביתו, הוא מחייך בערגה על ימים עברו ואומר בצחוק, אולי גם קצת בעצב "לא, היום החיה היחידה שאני מגדל היא דגים באקווריום"
זיו מסתובב חזרה לעבוד במחסן ואני תופס את העובדת שלו לשיחה שתבהיר לי קצת יותר את הנושא.
"זיו היה מאמץ כל חתול רחוב וכלב משוטט שהיה נתקל בו" מספרת לי אלכסנדרה, בת 22 שעובדת עם זיו מעל שנה, "הבית כבר היה כמו ג'ונגל, אי אפשר היה לזוז".
אך למרות זאת, עד היום אוספים זיו ואלכסנדרה גורים חסרי בית וחתולים ונותנים להם בית בחנות עד שנמצא להם מאמץ.
"אנשים פותחים "ימי אימוץ" כדי לקדם אימוץ חיות. זה לא מספיק. צריך להיות טוב ביום יום ולא ביום אחד ספציפי. כמות החיות שמצאו פה בית גבוהה פי כמה מבכל יום אימוץ"

ניסיתי לתפוס את זיו לכמה שאלות נוספות והוא הפנה בידו על אלכסנדרה ואמר –"תשאל אותה, היא תספר לך הכל".
ולמה שיפקיד בעל עסק את כל סודותיו בכזה ביטחון אצל בחורה צעירה בת 22?
פה אנחנו מגיעים לקשר המיוחד בין שני אנשים נפלאים. "היא מנהלת את העסק. אני בסף הכל פה בסביל לסחוב שקים, סבל. בלי אלכסנדרה לא הייתי באותו מקום."

אמירה חדה וברורה ללא ספק. "באגירה" כבר עברה משבר. משבר כלכלי שרדף את זיו בעקבות התחרות המוגזמת בתחום.

איך יוצאים ממשבר כזה?
"זה הכל היא" זיו מצביע על אלכסנדרה כעל נקודת המפנה. "היא סידרה לי את הראש, ידעה בדיוק מה לעשות איך להוציא כסף בצורה נכונה, או לחסוך, איך להתנהל בצורה נכונה ומחושבת. אם אני שבוע מחוץ לחנות אני רגוע. כי אני יודע שאני בסך הכל העוזר שלה. היא עזבה אותי לחודשיים והלכתי לאיבוד."

לבסוף, מה שונה ב"באגירה" מחנויות אחרות?
"תשמע, המחירים זולים יותר. יש מוצרים שההבדל משמעותי ממקומות אחרים, יש כאלה שלא. אבל אנשים מכירים אותי, יודעים שאני יודע בדיוק מה אני מוכר ולקוחות מצפים שתדע הכל על המוצרים שלך. יש לנו גם מספרת כלבים. אנחנו עובדים עם שני ספרים ובקיץ הם עובדים כל יום כל היום. מגיעים עד הבית ועובדים גם בחנות. זה יתרון גדול עבור לקוח לקבל את כל השירותים האלה במקום אחד. גם לקוחות של המספרה שלא קונים אצלנו בחנות, יקנו ציוד משלים או חטיפים אם הם כבר פה. "

הלקוחות בהחלט מסכימים עם הדברים האלה.
"אני קונה פה כי זיו הוא אחד ויחיד. " אומר לי אבי, בחור צעיר שתפסתי בחנות. "כל שאלה שיש לי הוא יידע לענות, לתת את הפיתרון הכי טוב, הוא מבין מה הוא אומר ובמה הוא מתעסק, השירות שלו זה עד הדברים הקטנים ביותר אני אף פעם לא יוצא לא מרוצה מ"באגירה". ניסיתי חנויות אחרות, זה פשוט לא אותו דבר כמו לקנות פה."

כנראה שלנסיון, ידע, וכמובן אהבה לחיות וכבוד לבני אדם – אין תחליף.
חנויות רבות וצבעוניות עוד ימשיכו ויפתחו וחלקן כנראה גם ייסגר, אך האדם הצנוע, זה שפעם עשה תאונת דרכים כי עצר לאסוף כלב משוטט בכביש החוף, זה שקרא לחנות הקטנה שלו על שמות דמות מסדרת ילדים, כנראה יישאר איתנו בנוף החדרתי עוד שנים רבות.

פורסם על ידי

תגובות פייסבוק

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

חליוה
allin-zaf
allin-zaf